פתאום שמתי לב שהיום מלאו בדיוק שנתיים לתחילת התזונה ולשינוי הכי
גדול שעשיתי בחיים שלי חוץ מלהתחתן עם הדס
מאז שזה קרה התרחשו כל כך הרבה דברים טובים במקביל ..
זה מצחיק, כשאני קורא את המשפט האחרון שוב נדמה לי כאילו מצאתי דת
חדשה, אבל בשכל אני יודע שאין הדבר כך, באופן אובייקטיבי התרחשו הרבה דברים מאד
חיוביים בשנתיים האחרונות
אני חד כפי שמעולם לא הייתי, מרגיש כמו סוללה של אנרג'ייזר אבל טוב
יותר, מרוצה מהמראה שלי כמו שהייתי בן 17 שחי בחדר כושר, חזרתי לעסוק בספורט באופן
תדיר (קרטה, HIT) ולמדתי, עד כמה שאפשר, לחיות עם תקופות
מתוחות ותובעניות (מדיטציה).
מסביבי, זוגתי היקרה, אמי, קרוביי וחלק מילדיי הצטרפו אליי למסע
התזונה וטעמו גם הם את רוח השינוי בדרכם.
בשנתיים הללו פגשתי חברים טובים מאד לדרך, למדתי רבות על הגוף האנושי,
על אנשים ועל רופאים.
אני חושב שאפשר לתאר את השנתיים הללו בקצרה כך: חצי שנה ראשונה הייתי
פנאט, הקפדתי על קוצו של יוד וירק. חצי שנה אחר כך המשכתי להיות פנאט והייתי עסוק
בלהיות מטיף. בחצי שנה שלאחר מכן, הגעתי לרוויה בתזונה ובהטפה והתרכזתי בדרכים
יותר נורמליות לשכנע ולהשתכנע תוך התעמקות גדולה בידע הקיים ובהפצתו לסובבים אותי
ובכלל. בחצי השנה האחרונה, מצאתי את הדרך לחיות בשלום ובשמחה עם אנשים שרוצים
לחיות את חייהם אחרת וגם מצאתי את האיזון התזונתי שיאפשר לי, לדעתי, להמשיך כך עד
שארית חיי.
