מי אני – חלק 2

 

איך ממשיכים?

 

הגיאנה יוגה מדברת על כך שהמציאות שאנו חווים ביום יום אינה המציאות או האמת האולטימטיבית. קונספטים שהושתו עלינו במהלך החיים, גם אם באופן נצרך אבולוציוני כדי לקיים חברה, גם כיסו באותה הזדמנות על האמת, על המהות האחת שאנחנו. הגיאנה יוגה אומרת שאנחנו זו לא האישיות, או הישות שאנחנו חושבים שאנחנו - אנחנו לא תסביך הגוף-נפש, אנחנו קודמים לכך. תמיד היינו ותמיד נהיה. קשה לתפוס מה המשמעות של תמיד היינו או תמיד נהיה. איך היינו טרם היינו בגוף? התשובה הספונטנית היא ״אני לא יודע/ת״. זו גם התשובה הנכונה. לפני ההוויה בגוף לא הכרנו את עצמנו. הדוגמא הכי חיה מבחינתי לכך היא תינוק שזה עתה נולד. אין לו שפה, אין עליו מושגים וקונספטים מועמסים, יש רק אותו עם עצמו. שקוע בפנימיותו העוברית. זה. זה המצב אליו אפשר לחזור. לאט לאט התינוק מזהה את עצמו עם הגוף, ובשל כך הרעב והכאב מזוהים ככאבים שלו. זהו שורש הסבל.

 

 

מי אני? – חלק 1

 

טוב.. איך מתחילים לכתוב שוב אחרי שלוש שנים?

 

לא כתבתי כי … חיפשתי את הכותב.