יש סיטואציות בחיים שבהן תחושות כמו מתח, לחץ וחרדה הן כמעט בלתי נמנעות. לדוגמא באירועים כמו מעבר דירה, לקיחת משכנתא, הריון ולידה, מוות של אדם קרוב, נישואין, גירושין, פיטורין, פרישה ועוד.
אותן התחושות שעשויות לפקוד אותנו בין אם באירועים משמחים ובין אם בעצובים, הן ברובן בנות חלוף.
אבל השאלה היותר מעניינת היא מה קורה כשהתחושות האלה הופכות לקבועות, לשגרתיות, כאשר חשים במהלך היומיום תחושות כמו מתח, לחץ, חרדה, עצבות, בלבול, ישנוניות ועוד.. או שבאופן "אובייקטיבי" נוטים לסבול בשגרה מכאבי ראש, ממערכת חיסונית מוחלשת, מהרגלים "רעים" - מהתמכרויות קטנות כמו כסיסת ציפורניים ועד צריכה מופרזת של אלכוהול..
לכולנו יש ימים רעים, אבל כאשר הנדיר הופך לתדיר ושגרתי באופן שגורם לך להיות חולני, חסר אורך נשימה זה הופך אפילו סיטואציות פשוטות וקל וחומר מורכבות למסובכות, זה יכול להביא לפגיעה במערכות יחסים וכו'. ובמצב כזה צריך לדעתי למצוא את הדרך להודות בכך ולמצוא פתרון.
