המוטיבציה לפוסט הזה הגיעה בעקבות בקשה מקבוצת הקרטה (האגדית!) בנצר סירני שאתן הרצאה אחרי האימון בנושא כלשהו, זרקו לי רעיונות כמו ויטמין די, מלטונין וכו'. אבל האמת שלדעתי הדבר החשוב ביותר הוא להבין את השורש של מקור הביולוגיה שלנו, שגם הוא נעוץ אי שם בחורף מקפיא ואם נשכיל להבין אותו נבין גם איך לשרוד את "החורף" של המאה ה21.
היום אנחנו בחורף ומה יותר מתאים מאשר לפתוח את הדברים עם מחשבות על קור, רטיבות, קרח ודינוזאורים.
אני אספר לכם סיפור שמטרתו להבהיר למה המצב האופטימלי, הכוונה מאריך החיים, הוא לעבור חורף קר, בטבילות במים קפואים ובתוך כך להיות שבעים ולהאריך את חיינו. מבטיח להשתמש בכמה שפחות במושגים בביולוגיה.
לפני 65 מיליון שנה פגע אסטרואיד במפרץ מקסיקו. באותו הזמן כבר היו יונקים קטנים, אבל הדינוזאורים היו הדומיננטיים בכדור הארץ. האסטרואיד פגע מכיוון צפון לדרום מה שיצר הרס מוחלט בחצי הכדור הדרומי וגם חצי הכדור הצפוני ספג מכה כמעט אנושה שכללה שריפות איומות בתחילה שלאחריהן קור מקפיא.
אז מי שרד את האירוע הזה? ומפה לשם ומשם לפה, איך אנחנו נמצאים כאן היום?
בגדול שרדו את המאורעות אלו שיכלו להגביה עוף מעל השריפות ולהגיע אל מקומות גבוהים, דלי חמצן שבהם האש לא יכולה להתקיים. במקומות הגבוהים הללו שרר קור עז ולכן אלו ששרדו היו חייבים לפתח במהירות נוצות לשמירה על חום הגוף, ולשכלול כושר התעופה למרחקים משמעותיים על מנת לאתר מקורות מזון. הצאצאים של אותם דינוזאורים מעופפים אלו הציפורים המודרניות של ימינו.
הסוג השני של בעלי החיים ששרדו היו היונקים שהיו מסוגלים להיברנציה ("שנת חורף"). אין לנו תיעוד מדוייק אבל ההיגיון אומר שהאסטרואיד פגע בכדוה"א כאשר באותה עת בחצי הכדור הצפוני שרר החורף, ולכן היונקים הקטנים בעלי השלייה ששרדו (עכברים..) היו באותה עת מתחת לאדמה מוגנים יחסית מהקור, מהשריפות ולא נזקקו במזון.
אפשר רק לדמיין את הקור המקפיא, ואת העדר מקורות המזון על היבשה. למעשה המקום היחיד שהמשיך להתקיים ולהכיל חיים באופן משמעותי היו האוקיינוסים הצפוניים על שוכניהם התת ימיים.
אאירוע הההשמדה ההמוני הזה, לא היה הראשון (הקודם היה לפני 670 מיליון שנה), אך לא נראה מאז כדוגמתו, מאורע כבד משקל ומעצב אבולוציונית. עד לאותו רגע, אפשר לומר שפסגת היצירה של האבולוציה, שהתבשלה משך 4.5 מיליארד שנים, היתה המעבר ממרק של חד תאיים לדינוזאורים מגודלים דלי בינה.
החל מאותו אירוע, לפני 65 מיליון שנים, האפיגנטיקה האיצה תהליכים וכופפה את הביולוגיה כך שחיים יפתחו את היכולת שלהם לשרוד, באופן האולטימטיבי - תחת תנאי קור קיצוני, בהעדר מקורות מזון קבועים ותוך התבססות על מזון מהים.
מאז ועד היום, ולאור חפירות אנו מבינים ששינויי אקלים מתרחשים מאד מהר, לא עניין של אלפי שנים אלא עניין של לפעמים דקות בין טמפרטורות רגילות לקור מקפיא. היות ותקופות קרח לאורך ההיסטוריה (מספיק להסתכל על החפירות שבוצעו בקטבים והסתכלו על ה100 אלף שנים האחרונות) קרו אלפי פעמים, וזה שאנחנו נמצאים כאן היום, מוכיח שגם בנו בני האדם קיים אותו מנגנון הישרדות עתיק יומין שמאפשר לנו לשרוד בתנאי קור וחושך ממושכים.
ולסיכום - מה משותף למקומות שבהם שרדו בעלי חיים - מקומות גבוהים דלי חמצן, קטבים ואוקייאנוסים קפואים - כולם קפואים!
אז מאיפה הגיע המזון? החיים התאימו עצמם למים הקפואים. לכל יונק על כדור הארץ יש אב קדמון ששרד את הקרח, ולכן הידע העתיק קיים בגנים, כל שנותר הוא להפעיל אותו בסביבה הנכונה (אפיגנטיקה). התפתחנו מחיות ששרדו את הקור ולכן אנחנו מותאמים לקור ולדיאטה שמתאימה לכך - דיאטה עשירה בחלבון ושומן מהחי ממקורות ימיים!
האבולוציה לא מתפשרת על ממוצע אלא על המתאים האולטימטיבי, והיא עושה זאת בחוקיות של חזקות (power laws) - כלומר המוטציה הגנטית שבמקרה מתאימה לסביבה "תתפוצץ" ותשתלט על הביולוגיה של אותו מין. השינויים הללו יכולים לקרות מאד מאד מהר.
החלק השני והלא פחות מעניין היא השאלה: מה המנגנון שאפשר זאת? איך האבולוציה עושה את זה כל כך מהר? איך הגוף מתאים עצמו כל כך מהר לסביבה?
מתנצל מראש על כאב הראש שתקבלו מהפסקאות הקרובות... לדעתי זה שווה את זה
התשובה הקצרה היא שילוב של וירוסים. הוירוסים הם מחוללי המוטציות המהירים ביותר!
אז איך זה עובד? הוירוסים מתיישבים לנו על הDNA ו"ישנים" שם ממש כמו חלק מהמטען הגנטי שלנו. הם מתעוררים רק כאשר התנאים הסביבתיים הנכונים מתקיימים. הם שם בשביל לעזור לנו לשרוד או לפחות עזרו עד כה.
איך הוירוסים הללו הגיעו אלינו? התשובה הקצרה - דרך המזון הלא מבושל שצרכנו מהים. תחשבו צדפות..
התשובה הארוכה יותר היא שבני האדם הם הדוגמא האולטימטיבית ל RETRO וירוסים - שילוב וירוסים כחלק מהDNA שלנו. במעבר מגורילות לבני אדם התקצרו המעיים בעקבות העדפה אבולוציונית לעיכול וספיגה מהירים של חלבונים ושומן ממקורות המזון שהיו זמינים. על מנת לספוג את החומרים הללו המעיים שלנו היו חייבים להיות חדירים.עם הפנייה למקורות ימיים שילבנו וירוס בשם זונולין. הזונולין הוא כנראה התוצר הויראלי הכי חשוב ששילבנו בגנים שלנו כבני אדם, היות והוא אפשר לנו לצרוך DHA (חומצת שומן אומגה3 שמרכיבה את המוח שלנו) וכך להגדיל את המוח שלנו. הזונולין קיים בDNA שלנו בסה"כ בין 1ל2 מיליון שנים (לפרימטים אין זונולין!).
וצר כאן משוב חיובי של צריכת אוכל נא מהים שמפוצץ בוירוסים, מה שאפשר שילוב והגדלת אבני הלגו בDNA הנתונים לרשותינו לטובת שרידת החזקים. הרצון של האבולוציה להגדיל את המוח שלנו היא שדרשה הכנסה מהירה של חלבונים ושומן (אגב, וירוסים זה RNA שזה חלבונים...). כך בעצם האצנו את האפיגנטיקה.
אנחנו חולקים DNA עם חיידקי המעיים שלנו, הם זה אנחנו!
נחזור למאה ה21. לפרימטים אין זונולין אמנם אבל גם אין להם מחלות אוטואימוניות. ההכנסה של חלבונים שונים מאתגרת את המערכת החיסונית שלנו. כיום, המנגנון העתיק שעזר לנו לשרוד הורג אותנו כי אנחנו אלו שהיום קובעים את הסביבה שלנו באמצעות המוח הגדול שלנו. אנחנו כבר לא קשובים לחושך ואור, לקור וחום ובאמצעות מזגנים, ביגוד חם מדי גורמים לעצמנו לחוסר קוהרנטיות עם הסביבה ועם המזון שאותו אנחנו אוכלים.
האבולוציה לא הכירה מצב שבו ב31.12 אנחנו יושבים במזגן אוכלים, פירות קיץ בשעה 22:00 בלילה מול האור הכחול של הסמרטפון... חוסר התאימות הזה שואב מאיתנו אנרגיה. אני לא רוצה להכנס למגנון איך זה שואב מאיתנו אנרגיה, או אלקטרונים בשפה שלי, אבל אכסה זאת בהמשך הבלוג.
היות ואלו תנאי סביבה לא מוכרים לDNA שלנו האבולוציה תתאים את עצמה מהר מאד, ונראה מחלות של פערי אנרגיה - השמנה, סכרת, עייפות כרונית, סרטן ועוד. הדיאטה היא לא הדבר החשוב ביותר אלא האפיגנטיקה - הסביבה שאתם חיים בה היא שתקבע אם תהיו חולים או בריאים. נסו לדמיין האם הוירוסים ששילבנו בגנום אי פעם פגשו WIFI או דור 4? בסופו של דבר גם אור השמש הוא סוג של קרינה פשוט באוקטבה אחרת. הגנים שלנו מקשיבים לסביבה, ושיחה בסמרטפון מתורגמת לתדרים שהביולוגיה שלנו לא פגשה ולכן כל שערי הגיהנום נפתחות עלינו במאה הזו ובכלל מאז המצאת התאורה הביתית ורשת החשמל.
מצד שני, אם כולנו מכירים עכשיו מאיפה באנו, אנחנו יכולים גם לעזור לעצמנו לשרוד את המאה ה21 - החשפות לקור, החשכת הבית .... והמנעות מטכנולוגיה ששואבת מאיתנו אנרגיה (אלקטרונים) כולם יסייעו לגוף להתחבר למנגנוני ההישרדות העתיקים. החיבור למגנונים הקבורים בנו מוריד את רמת ה"רעש" שהסביבה המודרנית מייצרת ועוזרת לגוף לתרגם נכון את המזון שאנחנו מכניסים, את היום והלילה ועונות השנה.
אז אמנם לא דיברתי על ויטמין די, מלטונין, שינה וקרינה, אבל מרגע שהבנתם את פקטור X יש לכם את כל הכלים להתחיל את המסע לאופטמיליות.
ההרצאה שהעברת לנו הייתה מרתקת.
השבמחקאם תעביר עוד הרצאות, אשמח להגיע שוב ��
תודה רבה לך ����
כבר התחלתי לחשוב בכיוון, ייקח לי זמן אבל זה יגיע. כנראה והדבר הבא ידבר על מה זה השעון הפנימי שלנו, איך מפעילים אותו, איך מקלקלים ואיך אפשר לתקן.
מחק