‏הצגת רשומות עם תוויות ייעוד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ייעוד. הצג את כל הרשומות

יום שני, 12 באוקטובר 2026

מה התכלית?

  


 

מה התכלית?

 

בצבא למדתי שצריך לשאול שלוש שאלות :

            1.         מה התכלית - לשם מה עושים מה שעושים?

            2.         מה התפוקה - מה מקבלים בפועל? 

            3.         איך מגיעים לשם - מה השיטה להגיע לתפוקה? מה היישום?

 

הפוסטים הקודמים נגעו 

            ⁃          בתפוקה - שקט, שלווה, חוסר פחד, שמחה ספונטנית..

            ⁃          בשיטה - התבוננות ורפלקציה, מדיטציה, מנטרה, שירה, תפילה והודיה

 

נגענו בתכלית בשאלת הייעוד, אך זה נגע לגוף-נפש בעת הזו, בקיום הזה בעולם ולא בשורש. 

 

היום בעידן הai , וסביר להניח שהמשפט הזה ייתיישן כהלכה, שאלת התכלית מועצמת. בזמן שאפשר להחליף חלק גדול מהעשייה שלנו באוטומציה שעושה את זה טוב יותר מאיתנו, שאלת הייעוד עלולה להשאר עם מענה לא מספק. ״באתי לעולם כדי לכתוב תוכנה שתעשה טוב…״, ״באתי לעולם כדי לחקור ולעשות צדק..״

שאלת הייעוד של הגוף-נפש שעסקתי בה קודם תהפוך בשנים הקרובות לשאלה דרמטית בחייהם של צעירים. למה באנו לכאן? מה התכלית של כל זה??

 

כדי לענות על זה אני מציע לעבור להיררכיה אחת גבוהה יותר, לא מה התפוקה שלי בעולם הזה לעצמי או לאחרים אלא - לשם מה אני או אנחנו כאן במובן העמוק והרחב של המילה?

כלומר, שאלה שהיא יותר רוחנית אך עם זאת מאד פרקטית.

 

אנחנו כבר לא נסתפק בתשובה כמו - באתי לחוות את החיים, באתי להנות, באתי לחוות סיפוק ושלווה..

 

נשאל, האם בכלל יש תכלית? מי אני או מה החומר היסודי שלי, הפנימי? האם יש משמעות לכל ההתרחשות הזו סביבי?

 

כעת, נעשה קפיצה קטנה, או היפוך קופרניקאי בנקודת המבט.

שאלו את עצמכם - מי השואל? מי מרגיש חוסר שביעות רצון? מי או מה מחפש תכלית/ משמעות?

 

אל תמהרו לענות מהשכל שזו ״הנפש שלי״. הישארו רגע עם השאלה, תנו לעומק שלה לחלחל. בשתיקה.

 

הערכים, החינוך, הרצון לעשות טוב — כולם חלק מהדמות. השאלה אינה אם הם טובים או לא. השאלה היא האם הדמות הזו היא כל מה שיש, או שיש משהו שמודע גם אליה.

 

יש מודעות שמתבוננות על הנפש ואינה שווה בהכרח לנפש, אתם יודעים את הנפש שלכם.

 

מה דעתכם על האפשרות שמי ששואל את השאלה הזו אינו אישי? אינו מיקי או יובל, אלא משהו שאין לו שם, תפקיד או סיפור. משהו יסודי שלא מרוצה מהסיטואציה הקיומית הזו, ללא הקשר אישיותי.

כשאתה שם לב שאתה עצבני, או נרגש, או ששקוע במחשבה על ‘מה התכלית שלי’ — מי זה ששם לב? האם זה אותו מצב רוח, אותה התרגשות, או אותה מחשבה? או שיש משהו שרואה אותם באים והולכים?

 

אם זה מהדהד לכם, המשיכו לקרוא..

 

אם המשהו הזה אינו אישיותי, כלומר אינו אישי במובן של ״מה שאינו מרוצה במובן הבסיסי אינו גבר בן 40 שעובד כמהנדס …״

אז גם שאלת התכלית תופסת צבע שאינו אישי.

 

אם השואל אינו אובייקט ספציפי אלא עיקרון כלשהו , הייתכן שהתכלית היא לגלות מה הוא? האם אז ננוח ונרגיש לגמרי בבית?

 

גם השאלה הזו על התכלית עולה רק כל עוד יש תחושה שיש מישהו שצריך להגיע לאנשהו. ברגע שהשאלה נשארת פתוחה בלי דחף למצוא תשובה, משהו בפנים כבר נח.

 

יום ראשון, 22 בפברואר 2026

תפילה כדרך להגעה לייעוד

 

 

האם ניסיתם פעם להתפלל כדי להאיץ את מימוש ייעודכם?

בפוסט הקודם דיברנו על הגדרת הייעוד , או לשם מה אנחנו כאן מהתבוננות אבולוציונית תודעתית, ורמזתי על רמה גבוהה יותר של תודעה שמרימה את כל שאר התודעות.

היום נעסוק בדרך מסוימת שתאפשר להאיץ את ההגעה לשם, וזוהי התפילה.

מהי תפילה? מי מתפלל, מה תוכנה ואל מי היא ממוענת?

מהי תפילה?

לא אצלול לכל השאלות שפתחתי בהן, אבל אטען שתפילה כנה יכולה להיות כלי שרת מיטיב בידי אלוהים/ בודהה/ מפלצת הספגטי או כל דבר אחר נעלה שאתם מאמינים בו תאיץ את הגעתכם ליעד.

התפילה אינה חייבת להיות "כנה" או מ"הלב" כפי שכתבתי מהרגע הראשון, אבל אם הגענו לשלב שבו אנחנו מבקשים להיות כלי שרת, הרי שכבר קיצצנו מעט מהאגו שלנו, והודענו 'קבל עם ועדה' שיש משהו גדול יותר, רחב יותר מאיתנו הקטנים (בגוף אך לא ברוח!). עם הזמן, וככל שנחוש תחושת דחיפות להגיע ליעדנו כך התפילה שלנו תלבש גוון יותר כן.

תפילה הינה דרך התמסרות לעצמי.
תפילה המבקשת להיות כלי, הינה תפילה טהורה יותר מבקשה לממון או בקשה אישית להיטיב עם סיטואציה כזו או אחרת ש"אני" חושב אותה לצודקת. מדוע זה? מפני שאין היא מבקשת לעצמי ה'אגו' אלא היא מבקשת להיות כלי שרת המיטיב לכלל. כמובן שהאגו קיים והוא אינו מתאיין כל עוד הזיהוי העצמי ,כאישיות נותר, אך השאיפה שלו היא כבר מעודנת יותר, אוורירית יותר, טהורה ויתר.

התוצר הנפשי של תפילה כזו הוא שחרור. שחרור (Let it Go!) מהמאמץ להשיג את היעד המרוחק. התפילה הזו היא כמו הטלת אבן רחוק רחוק המסמנת את היעד הרצוי, אך מותירה את אופן המימוש, הדרך, בידי משהו גדול ממאמצי האישיות (השדות הקוסמיים, תבניות, הקב"ה.. או כל מה שתבחרו). בימים אלו קופצים לי פעמים רבות בפייסבוק פוסטים העוסקים בכך שהמאמץ להשיג משהו מרחיק אותו, כי המאמץ מנכיח את היעדרו, את החוסר באותו דבר שרוצים להשיג. יש בזה המון מהאמת. תפילה שמשחררת את המאמץ להשיג, אך מנכיחה את הכוונה הטובה היא דרך נהדרת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אתן דוגמא פרקטית מהחיים, שלא מכילה גוונים רוחניים מדי – אני מנהל בכיר בהייטק, אולי אפילו CTO של חברה גדולה, אבל במקום טכנולוגיה מה שמעניין אותי הוא לפתח אנשים, או לאפות לחמים. התפילה להיות כלי שרת משחררת מהמאמץ המודע להשיג את הדברים הללו, אך מנכיחה אותם בתודעתי כמשמעותיים. לכן במפגש עם אנשים או בצק, החיים ילושו את עצמם ללא מאמץ לכיוון זה.

פתחתי עם שאלות מעניינות ועניתי רק על חלקן, אל דאגה אשאיר אותן להמשך..

תרגיל

מדי בוקר, לפני או אחרי ההודיה שלכם/ התפילה הרגילה או בכל רגע שאתם יכולים להפוך אותו לחלק משגרת הבוקר ללא מאמץ – הצמידו את כפות ידיכם ובקשו להיות כלי שרת, כאשר הבקשה ממוענת לאותו דבר בו אתם מאמינים. אין צורך לבקש את הייעוד שלכם אותו גיליתם בעצמכם או באמצעות 'הכוכבים', רק בקשו להיות כלי והשאר יקרה כבר מעצמו.

בהצלחה, והרגישו חופשי לכתוב בתגובות את ניסיונכם או לשלוח מייל (zohar.amin@gmail.com)

 

הערת אגב - הסגנון הפילוסופי נובע מכך שלמדתי תואר ראשון בפילוסופיה אבל גם מכך שתמיד רץ במקביל לדעת (מיינד), אלמנט שחוקר את הדעת ותוהה – של מי המחשבה הזו ומניין היא עלתה, במטרה לטהר את האגו ככל שניתן, אבל זה לפוסט נפרד.

יום שישי, 20 בפברואר 2026

מי אנחנו – שאלת הייעוד

 


מי אנחנו?
למה אנחנו כאן ומה באנו לעשות פה?
 
טוב.. אם הגעתם לכאן, כנראה שכבר קראתם את כל הספרים האפשריים בנושא, כולל חייזרים, שיחות עם אלוהים ומי יודע מה לא.
הפוסט הזה מציע עוד נקודת מבט, שיכול להיות שבדיעבד תראה כגרסה משונה קצת של חסידות.
 
הגדרת מי אנחנו? – דרך חקירה עצמית.
מי שואל? אם קראתם את הפוסטים הקודמים אתם כבר יודעים שהשאלה הבסיסית 'מי אני?' היא המפתח הראשון. ההבנה שאינך הגוף-נפש או 'רק' הגוף-נפש אלא משהו מופלא הרבה יותר מכך, דבר שלא ניתן לביטוי במילים. אבל בכל זאת במילים עסקינן, אז רק נאמר שהשאלה הבסיסית מי שואל מאפשרת לזקק "מה אנחנו לא". יותר מדויק מכך, שאלה זו באה לברר מה ב"אני" בר חלוף ולכן אינו האמת המוחלטת, כי האמת המוחלטת, אם קיימת כזו,  אינה תלויה בזמן.
למה אנחנו כאן?
אני לא שואל למה אנחנו כאן - בני אדם בכדור הארץ ואיך הגענו לכאן. אני עוסק בשאלת משמעות חיינו בהיותנו בגוף. מהי משמעות, מהו דבר בעל משמעות, האם יש אמת מידה אבסולוטית או שאין משמעות כלל והיא נתונה למנהגים, ערכים ומוסר שגם עליהם ניתן לקיים דיון דומה.
אנו נדלג מעל הדיון הפילוסופי המעניין הנוגע למשמעות המילה משמעות.. וננסה לענות מנקודת מבטו של השואל, שזו הייתה השאלה שדנו קצרות בפסקה הקודמת.